של שוקי

שוֹקִיm. (שָׁקָה) irrigation; שדה של ש׳ a field dependent on irrigation, opp. של בעל. Tosef.Shebi.II, 4; a. fr.Num. R. s. 1625> של שקר, read: שֹׁקִי; v. בַּעַל.

שֳׁקִי, שוֹקִיm. (preced.) irrigation; (שדה) של ש׳ a field requiring irrigation. Tosef.Shebi.II, 4 בשל ש׳ in a field depending on irrigation, opp. של בעל. Num. R. s. 1625> של שקי (not שקר), v. בַּעַל. Y.Ter.X, 47b top כרוב של ש׳ (not שקיא) cabbage from an irrigated field. Ib. bot.; a. fr.

בַּעַלm. (b. h.; preced.) 1) husband. Kidd.I, 1 and she becomes her own master בגט ובמיתת הב׳ through a letter of divorce or on the husbands death; a. v. fr. 2) the idol Baal. Y.Ab. Zar. III, 43a bot. ב׳ ראש גוייה הוהוכ׳ the Baal was the phallus and had the shape of a bean (read וכאפון). 3) ( the fructifier, rain (v. Taan.6b; cmp. Is. 55:10). בֵּית בַּ׳ a field sufficiently watered by rain and requiring no artificial irrigation. Tosef.M. Kat. I, 1 שדה (בית) הב׳. B. Bath.III, 1. Tosef.Succ.II, 7 ערבה של ב׳ (sub. בית) a willow in a naturally watered field. Ib. Shebi. II, 4 בשל ב׳ (= בשדה של ב׳), opp. של שוקי. Num. R. s. 16 the Egyptian gods של שקר הם (read שקי) are gods of artificial drainage, but those of Canaan של ב׳ הם are gods of rain; (Tanḥ. Shlaḥ 13, through misunderstanding, שקר … בעליכח. 4) (mostly in compounds) owner of, master of, possessed of, given to ; e. g. ב׳ אבידה owner of a lost object; ב׳ אגדה master of Agadah, lecturer; ב׳ דין opponent in court; v. infra. Pes.86b ב׳ השם אני I am so named.Pl. בְּעָלִים, בְּעָלִין owners; mostly as sing. owner. B. Mets.VIII, 1; a. fr. Y.Dem.III, 23b bot. לבלעין, read לבעלין. Compounds: ב׳ מחשבות He who knows mans thoughts. Snh.19b.Ib. בעלי מ׳ those entertaining considerations (of fear), hesitating to do justice.ב׳ שיבה gray-haired. Ned.III, 8.ב׳ תשובה repentant sinner. Succ.53a; a. fr.ב׳ תשובות a man of many objections or excuses. Gen. R. s. 20 beg.(For other compounds, not self-evident, see the respective determinants.

בַּעַלm. (b. h.; preced.) 1) husband. Kidd.I, 1 and she becomes her own master בגט ובמיתת הב׳ through a letter of divorce or on the husbands death; a. v. fr. 2) the idol Baal. Y.Ab. Zar. III, 43a bot. ב׳ ראש גוייה הוהוכ׳ the Baal was the phallus and had the shape of a bean (read וכאפון). 3) ( the fructifier, rain (v. Taan.6b; cmp. Is. 55:10). בֵּית בַּ׳ a field sufficiently watered by rain and requiring no artificial irrigation. Tosef.M. Kat. I, 1 שדה (בית) הב׳. B. Bath.III, 1. Tosef.Succ.II, 7 ערבה של ב׳ (sub. בית) a willow in a naturally watered field. Ib. Shebi. II, 4 בשל ב׳ (= בשדה של ב׳), opp. של שוקי. Num. R. s. 16 the Egyptian gods של שקר הם (read שקי) are gods of artificial drainage, but those of Canaan של ב׳ הם are gods of rain; (Tanḥ. Shlaḥ 13, through misunderstanding, שקר … בעליכח. 4) (mostly in compounds) owner of, master of, possessed of, given to ; e. g. ב׳ אבידה owner of a lost object; ב׳ אגדה master of Agadah, lecturer; ב׳ דין opponent in court; v. infra. Pes.86b ב׳ השם אני I am so named.Pl. בְּעָלִים, בְּעָלִין owners; mostly as sing. owner. B. Mets.VIII, 1; a. fr. Y.Dem.III, 23b bot. לבלעין, read לבעלין. Compounds: ב׳ מחשבות He who knows mans thoughts. Snh.19b.Ib. בעלי מ׳ those entertaining considerations (of fear), hesitating to do justice.ב׳ שיבה gray-haired. Ned.III, 8.ב׳ תשובה repentant sinner. Succ.53a; a. fr.ב׳ תשובות a man of many objections or excuses. Gen. R. s. 20 beg.(For other compounds, not self-evident, see the respective determinants.

כָּבֵדI (b. h.) to be heavy, weighty, important; cmp. יָקַר. Pi. כִּבֵּר, כִּי׳ 1) to honor, hold precious; to show honor. Ab. IV, 1 איזהו מכובר המְכַבֵּרוכ׳ who will be honored? He who honors men. Sabb.113b ר״י קרי למאניה מְכַבְּדוֹתַי Rabbi Joh. called his garments ‘my honorers; B. Kam.91b; Snh.94a; a. fr.Ber.46b bot. אין מְכַבְּדִיןוכ׳ we must not show honors (saying, ‘you go first) on highroads Part. pass. מְכוּבָּד, pl. מְכוּבָּדִים, מְכוּבָּדִין. Ab. l. c., v. supra. Ib. 6 כל המכבד … גופו מ׳ עלוכ׳ he who honors the Law, will himself be honored of men. Ber.60b, v. infra. Ab. Zar. III, 3, v. בָּזָה; a. fr. 2) (cmp. אִיקְרָא, יְקַר) to offer a gift. Tanḥ. Vayḥi 13 שמְכַבְּדִין מפירותיהםוכ׳ they offer of their fruits to kings; Gen. R. s. 99, end והם מבכרין (corr. acc.); a. e. 3) ( to make look respectable, to sweep, adjust the room. Ber.VIII, 4 מכבדיו את הביתוכ׳ (after meal) the room is put in order (the crumbs swept), and then Bets.II, 7 (22b) מכבדין בין המטות (Bab. ed. בית המטות) (on Holy Days) you may sweep between the dining conches (the dining room); Y. ib. II, 61c bot. Tam.V, 5 היה מְכַבְּדָן לאמה one swept them (the coals) into the duct; a. fr.Mikv. VIII, 4 כִּיבְּרָֹה את, הבית v. בַּיִת 6.(Ruth R. end וכבד some ed., read: וכָבַר. Hithpa. חִתְכַּבֵּד, Nithpa. נִתְכַּבֵּד to be honored; to pride, exalt ones self. Gen. R. s. 1 כל המִתְכַּבֵּד בקלוןוכ׳ whoever elevates himself at the expense of his neighbors degradation, has no share in the world to come; Y. Ḥag.II, 77c. Meg.28a מימי לא נִתְכַּבַּדְתִּיוכ׳ I never elevated myself Ber.60b הִתְכַּבְּדוּ מכובדים be in honor dismissed, yon honored ones (angels); a. e. 2) to be cleaned, swept; to be dressed, adorned. Pes.7a שוקי … עשויין להתכ׳וכ׳ the streets of Jerusalem used to be swept every day. Y.Nidd.I, beg.48d כמבוי שהוא מתכבדוכ׳ like an alley which is regularly swept and flushed. Bab. ib. 56a חזקתז מתכבד it is presumed to be clean. Num. R. s. 13 לאכול ולשתות ולהתכבד to eat and drink and dress. Tosef.Ter.X, 5 ליכבד, read with ed. Zuck. ליכבר, v. כָּבַר. Hif. הִכְבִּיד) to be heavy. Naz.I, 2 ה׳ שערו if his hair is too heavy on him. 2) to make heavy. Ex. R. s. 9; Tanḥ. Vaera 12 (play on כָּבֵד, Ex. 7:14, a. הִכָּבְדִי14:18) בלשון שהִכְבֵּדְתָּ בו בלשון אני מתכבד with the same expression ( כבד) with which thou didst make heavy (Israels yoke), I shall be honored; Tanḥ. ed. Bub. ib. 14 שהכבדת את לבך wherewith thou didst harden thy heart. 3) to grow worse, be very sick (cmp. טָעַן II), opp. היקל. Snh.IX, 1 ה׳ ומת grew worse and died; ib. 78b; a. e. 4) to sweep. Num. R. s. 23; Tanḥ. Masʿé 13 הִכְבִּידָן he swept (drove) them out, v. מַכְבֵּד a. הָמַם.

כָּבֵדI (b. h.) to be heavy, weighty, important; cmp. יָקַר. Pi. כִּבֵּר, כִּי׳ 1) to honor, hold precious; to show honor. Ab. IV, 1 איזהו מכובר המְכַבֵּרוכ׳ who will be honored? He who honors men. Sabb.113b ר״י קרי למאניה מְכַבְּדוֹתַי Rabbi Joh. called his garments ‘my honorers; B. Kam.91b; Snh.94a; a. fr.Ber.46b bot. אין מְכַבְּדִיןוכ׳ we must not show honors (saying, ‘you go first) on highroads Part. pass. מְכוּבָּד, pl. מְכוּבָּדִים, מְכוּבָּדִין. Ab. l. c., v. supra. Ib. 6 כל המכבד … גופו מ׳ עלוכ׳ he who honors the Law, will himself be honored of men. Ber.60b, v. infra. Ab. Zar. III, 3, v. בָּזָה; a. fr. 2) (cmp. אִיקְרָא, יְקַר) to offer a gift. Tanḥ. Vayḥi 13 שמְכַבְּדִין מפירותיהםוכ׳ they offer of their fruits to kings; Gen. R. s. 99, end והם מבכרין (corr. acc.); a. e. 3) ( to make look respectable, to sweep, adjust the room. Ber.VIII, 4 מכבדיו את הביתוכ׳ (after meal) the room is put in order (the crumbs swept), and then Bets.II, 7 (22b) מכבדין בין המטות (Bab. ed. בית המטות) (on Holy Days) you may sweep between the dining conches (the dining room); Y. ib. II, 61c bot. Tam.V, 5 היה מְכַבְּדָן לאמה one swept them (the coals) into the duct; a. fr.Mikv. VIII, 4 כִּיבְּרָֹה את, הבית v. בַּיִת 6.(Ruth R. end וכבד some ed., read: וכָבַר. Hithpa. חִתְכַּבֵּד, Nithpa. נִתְכַּבֵּד to be honored; to pride, exalt ones self. Gen. R. s. 1 כל המִתְכַּבֵּד בקלוןוכ׳ whoever elevates himself at the expense of his neighbors degradation, has no share in the world to come; Y. Ḥag.II, 77c. Meg.28a מימי לא נִתְכַּבַּדְתִּיוכ׳ I never elevated myself Ber.60b הִתְכַּבְּדוּ מכובדים be in honor dismissed, yon honored ones (angels); a. e. 2) to be cleaned, swept; to be dressed, adorned. Pes.7a שוקי … עשויין להתכ׳וכ׳ the streets of Jerusalem used to be swept every day. Y.Nidd.I, beg.48d כמבוי שהוא מתכבדוכ׳ like an alley which is regularly swept and flushed. Bab. ib. 56a חזקתז מתכבד it is presumed to be clean. Num. R. s. 13 לאכול ולשתות ולהתכבד to eat and drink and dress. Tosef.Ter.X, 5 ליכבד, read with ed. Zuck. ליכבר, v. כָּבַר. Hif. הִכְבִּיד) to be heavy. Naz.I, 2 ה׳ שערו if his hair is too heavy on him. 2) to make heavy. Ex. R. s. 9; Tanḥ. Vaera 12 (play on כָּבֵד, Ex. 7:14, a. הִכָּבְדִי14:18) בלשון שהִכְבֵּדְתָּ בו בלשון אני מתכבד with the same expression ( כבד) with which thou didst make heavy (Israels yoke), I shall be honored; Tanḥ. ed. Bub. ib. 14 שהכבדת את לבך wherewith thou didst harden thy heart. 3) to grow worse, be very sick (cmp. טָעַן II), opp. היקל. Snh.IX, 1 ה׳ ומת grew worse and died; ib. 78b; a. e. 4) to sweep. Num. R. s. 23; Tanḥ. Masʿé 13 הִכְבִּידָן he swept (drove) them out, v. מַכְבֵּד a. הָמַם.

שַׁקְיָא(שָׁ׳), שִׁיקְיָא f. ch. sam(שקי, שוקי a field requiring irrigation), 1) irrigation; pool; בֵּית שַׁ׳, גִּינַת שַׁ׳ irrigated soil, garden. Targ. Gen. 13:10 (h. text משקה). Targ. Josh. 15:19; Jud. 1:15 (h. text גלת). Targ. O. Num. 24:6; a. e.Targ. Is. 32:20, v. infra.Pl. שַׁקְיָין, שַׁקְיָן. Targ. Koh. 2:5.Masc. pl. שִׁיקַיָּיא pools, canals. Targ. Is. 32:20 (some ed. שִׁיקְיָיא; ed. Wil. שַׁקְיָא; ed. Lag. שקיא). Targ. Y. Ex. 8:1 (h. text אגמים). 2) בֵּית שַׁ׳ or שַׁ׳ trough. Targ. O. Gen. 24:20 (Y. II ש׳ only; Y. I בית שַׁקְתֵי). Targ. O. ib. 30:38.Pl. שַׁקְיָיתָא. Targ. Y. ib.V. שָׁקוּתָא.

שַׁקְיָא(שָׁ׳), שִׁיקְיָא f. ch. sam(שקי, שוקי a field requiring irrigation), 1) irrigation; pool; בֵּית שַׁ׳, גִּינַת שַׁ׳ irrigated soil, garden. Targ. Gen. 13:10 (h. text משקה). Targ. Josh. 15:19; Jud. 1:15 (h. text גלת). Targ. O. Num. 24:6; a. e.Targ. Is. 32:20, v. infra.Pl. שַׁקְיָין, שַׁקְיָן. Targ. Koh. 2:5.Masc. pl. שִׁיקַיָּיא pools, canals. Targ. Is. 32:20 (some ed. שִׁיקְיָיא; ed. Wil. שַׁקְיָא; ed. Lag. שקיא). Targ. Y. Ex. 8:1 (h. text אגמים). 2) בֵּית שַׁ׳ or שַׁ׳ trough. Targ. O. Gen. 24:20 (Y. II ש׳ only; Y. I בית שַׁקְתֵי). Targ. O. ib. 30:38.Pl. שַׁקְיָיתָא. Targ. Y. ib.V. שָׁקוּתָא.

שַׁקְיָא(שָׁ׳), שִׁיקְיָא f. ch. sam(שקי, שוקי a field requiring irrigation), 1) irrigation; pool; בֵּית שַׁ׳, גִּינַת שַׁ׳ irrigated soil, garden. Targ. Gen. 13:10 (h. text משקה). Targ. Josh. 15:19; Jud. 1:15 (h. text גלת). Targ. O. Num. 24:6; a. e.Targ. Is. 32:20, v. infra.Pl. שַׁקְיָין, שַׁקְיָן. Targ. Koh. 2:5.Masc. pl. שִׁיקַיָּיא pools, canals. Targ. Is. 32:20 (some ed. שִׁיקְיָיא; ed. Wil. שַׁקְיָא; ed. Lag. שקיא). Targ. Y. Ex. 8:1 (h. text אגמים). 2) בֵּית שַׁ׳ or שַׁ׳ trough. Targ. O. Gen. 24:20 (Y. II ש׳ only; Y. I בית שַׁקְתֵי). Targ. O. ib. 30:38.Pl. שַׁקְיָיתָא. Targ. Y. ib.V. שָׁקוּתָא.